תחומי מחקר:
סרטן השד הינו הממאירות השכיחה ביותר אצל נשים.
כל שנה מאובחנות כ-2 מיליון נשים עם המחלה. סיכויי ההבראה נעים בין 80% ל-40% בתלות בתת הסוג, אך גם ברמת שירותי הרפואה באזור מגוריה של האישה. (Coleman et al., 2008) למרות ההתקדמות, הן בגילוי מוקדם והן בטיפולים לסרטן השד, נשים רבות מתות מהמחלה, אחרי שזן חזרה וגרורות מרוחקות התפשטו בגוף האישה. אנו יודעים שפעמים רבות, גם כאשר המחלה מאובחנת בשלב מוקדם, תאי הסרטן פולשים לזרם הדם ומשם מוצאים דרכם לאיברים השונים. המנגנונים המעורבים בתהליך שמביא לשגשוג תאי סרטן השד באיברים השונים, מובן לנו רק באופן חלקי.
נכון להיום, אין הבראה מסרטן שד גרורתי, ולכן מחקר בתחום זה הינו קריטי, בכדי שבעתיד נוכל להציע ריפוי גם לנשים עם מחלה מפושטת.
אימונותרפיה היא גישה פורצת דרך לטפל בסרטן, הן בשלבים הראשונים והן במחלה הגרורתית. בניגוד לתרומתם הדרמטית של הטיפולים האימונותרפיים בגידולים כגון מלנומה או סרטן ריאה, הטיפולים האימונותרפים בסרטן השד הניבו השפעה מיטיבה צנועה בלבד.
השפעה זו נצפתה בעיקר בתת סוג המכונה Triple-Negative . למרות הטיפול המתקדם, תאי סרטן השד מצליחים להתחמק ממערכת החיסון. המידע המועט שיש לנו על מנגנוני התחמקות אלו, מקשה על מציאת פתרון.
עבודת המעבדה שלנו עוסקת במחקר תרגומי . חלק ניכר ממחקר זה מוקדש להעמקת הידע וההבנה מהם מנגנוני התחמקות של הגידול ממערכת החיסון ומציאת פתרון אפשרי.
המעבדה ממוקמת במרכז הרפואי רבין, בסמיכות למכון האונקולוגי דוידוף ומכון כירורגית השד וגם בסמיכות למעבדה הפתולוגית של בית החולים. כל אלה מאפשרים שיתוף פעולה מחקרי רב-תחומי ונגישות לרקמות. ומכאן יכולתנו לבצע ניסויים מסוג in-vivo and ex-vivo.
פעילות מחקרית במעבדה
- גילוי וחקר של מולקולות מפתח (drivers), הקשורות להתפתחות גרורות מסרטן השד.
צוות המעבדה חוקר מנגנון מולקולרי הקרוי Endoplasmic Reticulum Stress Response. המנגנון מופעל בין היתר ע"י טיפולים כימותרפיים מקובלים הן בתאי סרטן השד והן ובלויקוציטים של המטופלות. מחקרנו מציע גישה שונה לטיפול בסרטן שד גרורתי. אנו מאמינים שהוספת טיפולים, המווסתים את מערכת ה- ( Unfolding Protein Response (UPR, השייכת למערכת הסטרס התאי, אל הטיפולים הכימיים הסטנדרטיים, תהיה גישה אפקטיבית יותר לטיפול בגרורות.
- גילוי וחקירה של מנגנון התחמקות ייחודי של הגידול ממערכת החיסון והחזרה של אפקטיביות מערכת החיסון על הגידול באמצעות מולקולה לא קונבנציונאלית.
האונקולוגיה המודרנית מנסה לגייס את מערכת החיסון של החולה להשמדה של תאי הסרטן וזאת ע"י וויסות אתרי בקרה באמצעות נוגדנים חד-שבטיים. הנוגדנים מכוונים לאתרי בקרה של מערכת החיסון כגון חלבונים הקשורים למוות תאי מתוכנן (PD1/PDL-1) ו cytotoxic T-lymphocyte-associated antigen 4 (CTLA-4). הטיפולים מהווים פריצת דרך בטיפול בגידולים רבים. אולם, בסרטן השד טיפולים אלה הראו עד כה יעילות צנועה בלבד.
במחקרנו, גילינו מנגנון התחמקות הגידול ממערכת החיסון. מנגנון שעד כה לא תואר. תוצאות המחקר מראות שתאי סרטן השד מעכבים אזנימי טירוזין-קינאז, השייכים למשפחת ה- Src . עיכוב חלבונים אלו מוביל לדיכוי במערכת החיסון . בהקשר זה אנו חוקרים מנגנון פעולה של פפטיד C24D, אשר לפי ממצאי עבודתנו יש ביכולתו להשיב את אפקטיביות מערכת החיסון שדוכאה ע"י התאים הממאירים.