חקר המטולוגיה פדיאטרית

חקר המטולוגיה פדיאטרית
ראש המעבדה:ד"ר אורנה שטיינברג שמר
צוות מחקר:
    ד"ר אנוש תומר    
    ד"ר ליטל קליש-פילוסוף    
    יעל ברהום    
    אלמוג בוגנים    
תחומי מחקר:
  1. הבנת המנגנונים של נויטרופניה מולדת חמורה ונויטרופניה ציקלית. נויטרופניה מולדת חמורה הינה מחלת כשלון מח עצם הפוגעת בייצור הנויטרופילים ומתאפיינת בזיהומים מסכני חיים המופיעים בינקות. מח העצם מתאפיין בעצירה מוקדמת בהבשלה של השורה המילואידית. נויטרופניה ציקלית היא תסמונת מולדת המתאפיינת בתנודות של ספירות הנויטרופילים בתדירות של 21 יום. שתי המחלות יכולות להיגרם ממוטציות בגן ELANE. מטרתנו לזהות מסלולי מפתח שבבסיס שתי המחלות ולהבין את הגורמים לשוני בביטוי הקליני, וזאת על מנת ליצור כלים טובים יותר להבדלה בין נויטרופניה מולדת חמורה ונויטרופניה ציקלית ולשפר את הגישה הטיפולית. לשם כך אנחנו משתמשים במודל של תאי גזע מושרים (iPSCs) שנוצרו מחולים. המודל של תאי הגזע המושרים הדגים את העצירה בהתמיינות, האופיינית לחולים בנויטרופניה מולדת חמורה.   כמו כן נמצאו הבדלים בפוטנציאל ההתמיינות בתאים מחולים בשתי המחלות. 

  2. הבנת מנגנוני ההתמרה הממארת בחולים עם נויטרופניה מולדת. אחד הסיבוכים הקשים של חולים בנויטרופניה מולדת הוא התפתחות של תסמונת מילודיספלסטית (MDS) ולויקמיה מילואידית חריפה (AML). שלב מוקדם בתהליך זה כולל רכישה של מוטציות חיתוך בחלק הציטופלסמטי של הרצפטור ל- .granulocyte-colony stimulating factor (G-CSF) מוטציות אלו ייחודיות לחולים עם נויטרופניה מולדת. מטרתנו להבין את תהליכי העברת הסיגנל המתווכים על ידי הרצפטור המוטנטי בחולים עם נויטרופניה מולדת על מנת לשפר את האפשרויות האבחנתיות, המניעתיות והטיפוליות להתפתחות MDS  ו AML. מחקר זה נערך על מודל של תאי גזע מושרים מחולים בשילוב עריכה גנטית בשימוש במערכת CRISPR/Cas9 להכנסה של מוטציות סומטיות הזהות לאלו שמופיעות בחולים. 

  3. הבנת התפקידים של פקטורי GATA בתהליך יצירת כדוריות הדם האדומות (אריטרופואיזיס) במצב תקין ובחולי. הבקרה של ביטוי גנים אריטרואידים ושל התמינות אריטרואידית מתווכת על ידי יחסי גומלין בין פקטורי השעתוק GATA1  ו GATA2 , שלהם אתר קישור משותף ל  DNA.  תהליך מרכזי באריטרופואיזיס תקין הוא שחלוף בביטוי של שני פקטורי השעתוק. מטרתנו ללמוד על התפקידים של שני פקטורי השעתוק בתהליך התמיינות הכדוריות האדומות, והתרומה שלהם לתסמונת אנמיה מולדת נדירה הנגרמת ממוטציות ב GATA1. מחקר זה נערך על שורות תאי אב המטופואיטים שעברו תהליך אימורטליזציה בשילוב של שיטות עריכה גנטית.

 

מענקי מחקר


  • 2019-2021 – מענק רופא חוקר של האיגוד ההמטולוגי האירופאי.
    Elucidating the pathophysiology of severe congenital neutropenia and the pathways involved in malignant transformation

  • 2019-2022 – מענק רופא חוקר של הקרן הישראלית למדע. 
    Elucidating the mechanisms of congenital anemia caused by germline GATA1s mutation: The roles of GATA2.

  • 2020-2023 – רשות החדשנות, עם ד"ר יהודית בירגר ופרופ' שי יזרעאלי 
    The CRISPR-IL consortium – AI technologies for improving the efficiency and  accuracy of genome editing

  • 2020-2023 – מענק מחקר מטעם מרכז ורדה ובועז דותן, עם פרופ' דני אופן 
    Novel method for selection of CD34+cells after editing Runx1 gene  mutations  

  • 2020-2023 – קרן המחקר הגרמנית (DFG), יחד עם פרופ' ג'וליה סקוקויה, טובינגן, גרמניה 
    One gene, two phenotypes – understanding the pathomechanics and leukemia development in congenital neutropenia and cyclic neutropenia


פרסומים:
פרטי איש קשר
ד"ר אורנה שטיינברג שמר
ליצירת קשר עם המעבדה לחקר המטולוגיה פדיאטרית, השאירו פרטים: